שיא העולם המופלא של דום נשימה במשך 24 שעות של טום אוברהובר

June 5, 2019 חייך, שתה, בצע: 26,350 מטר לסיום

24 קילומטרים ללא סנפירים וכמובן ללא מכשיר נשימה: אתגר אפשרי רק בזמני הפסקה מתוכננים בצורה מושלמת. תומס אוברהובר השתלט על האתגר הקיצוני עם התוכנית הבאה: לצלול באורך מסלול - 25 מטר ולאחר מכן הפסקה קצרה של 20 שניות לנשימה. ואז הרצועה הבאה - ושוב ושוב למספר המדהים של 960 אורכים. לסיכום, הופעה עוצרת נשימה באמת טום הציע יותר מדי. ב-4 במאי 2019 בשעה 16:00 נאמר: 24 שעות צלילה חופשית ומרחק של 26.350 מטר. זהו מותג השיא העולמי החדש! האוסטרי תומאס אוברהובר קובע שיא עולם מדהים ועולה על שיא העולם הישן של אנדרה גראבס ב-23,500 מטר ב-2850 מטר.

ברגע שטום אוברהובר צלל את 24 הקילומטרים המיועד, החל ההדרן שלו. האוסטרי בן ה-46 התחרה בשיא עולם חדש בצלילה דום נשימה ביום שישי, 3 במאי. 23.55 קילומטרים ב-24 שעות היה השיא הקודם של האתלט פרייבורג אנדרה גראבס.

כשעה וחצי לפני תום 24 השעות, השיא החדש של טום הושג. מה שקרה בריכה השחייה המקורה של אינסברוק Amraser Straße ב-3 וב-4 במאי אינו מובן עם מספרים ועובדות בלבד. הופעה מובילה של 24 שעות קדמה כאשר טום עלה בפעם האחרונה בשעה 15:59 בשבת אחר הצהריים בסוף ריצת 25 המטרים שלו והחל את מרווח מעל לפני המים שלו בן 15 שניות וארבע נשימות כמעט כמו בטראנס. ואז הוא עמד להתחיל לסיבוב הבא אבל משהו הרגיז אותו: הקהל הריע בקול! רק עכשיו הבין הטכנאי ממשרד תכנון במילס שליד אינסברוק שההתנהלות הקשה הסתיימה: בוצע! סך הכל 26.35 קילומטרים, כלומר 1054 נתיבים של 25 מטר כל אחד. אלה המספרים שטום צלל ב-24 השעות תוך כדי תוכנית גדולה, בנויה בדיוק אפילו לפרטים הקטנים ועם זאת כל כך לא מתוכננת וניתנת לשינוי, שאתה שואל אוטומטית את השאלה: "איך מישהו יכול לעשות את זה?"
< br>טום אוברהובר הוא תופעה. רק לפני קצת יותר מעשר שנים, הוא התחיל לצלול עם אשתו מוניקה. הספר "Mastering Boundaries Through Mental Strength" מאת מחזיק השיא העולמי דום נשימה בן תשע פעמים כריסטיאן רדל הביא את טום בשנת 2012 לראשונה למגע עם נושא הצלילה החופשית.
מתנת יום הולדת מאשתו לקחה אותו לגראץ עבור סדנת סוף שבוע של דום נשימה ושם זה קרה: "זה כמעט כמו וירוס... אחרי הסמינר הזה הייתי לגמרי מוקסם ונדבקתי מהצלילה של דום נשימה וידעתי שהספורט הזה ימשיך לרתק אותי הרבה מאוד זמן", אומר טום על שלב דום הנשימה הראשוני שלו.

בינתיים, הוא זכה בשמונה מדליות זהב באליפות אוסטריה וגירד את מגבלת 7 הדקות במצב סטטי. השיא האוסטרי שלו לצלילות ללא סנפירים הוא 125 מטר ועם סנפירים 161 מטר.

אין אירוע מהנה: צללו 24 קילומטרים בריכה מקורה

תום היה פעיל ספורטאי סיבולת בצעירותו. גם היום הוא פעיל בריצות למרחקים בינוניים ולמרחקים ארוכים ובשנה שעברה גם סיים את המרתון הראשון שלו. ומהאהבה המשולבת הזו לענפי ספורט סיבולת ודום נשימה שאב טום את הרעיון לשיא העולם המדהים הזה של 24 שעות דום נשימה. "בשני ענפי הספורט קורה הרבה בראש כדי להצליח. המרכיב המנטלי חשוב ביותר ואני חושב שהשילוב הזה מאוד מרגש", אומר תום. לפני כמעט שנה בדיוק נולד הרעיון לניסיון השיא הזה ביחד עם חבריו לקבוצה, ממועדון הצלילה שלו. טום, אשתו והחברים לקבוצה בילו זמן רב בהכנות הנרחבות בחודשים האחרונים.

ב-3 במאי בשעה 16:00 ניתן אות הזינוק באולם השחייה באינסברוק. צלילה של 24 קילומטרים בריכה מקורה, בשעות הפתיחה - במבט סקרן של הקהל, היא לא אירוע מהנה. מסלול אחריו מסלול ואחריו מסלול... 25 מטר, 25 מטר אחורה, שוב ושוב. בהתחלה עדיין רגוע עם שלוש מכות רגל ושלוש זרועות למסלול, נקי לחלוטין מבחינה טכנית, מתואם היטב ותמיד עם הצצה למחשב על היד. כ-35 שניות לכל כיוון. לאחר מכן צץ ותנשום שלוש עד ארבע פעמים ב-15 שניות, תירגע, שקע שוב באיטיות, הדחה והתחל שוב באותו משחק.

"אין מסלול שהוא כמו הקודם, הרבה דברים עוברים בראש שלך " מדווח טום. בגבול למסלול התחרות הסגור לפעמים קבוצות שלמות של ילדים של מועדוני שחייה וכיתות בתי ספר עומדות בריכה עם מסכות הצלילה שלהם ומתבוננים בספורטאי שמתנהג בצורה כל כך מונוטונית מתחת למים. מחשבות פועמות בראשו של טום, צצות ונעלמות שוב...

תכננו את הצלילה שלכם וצלולו את התוכנית שלכם

קולגות, חברים, חברים - כולם מגיעים, לברך משפת בריכה ולעודד את הספורטאי הנעדר לכאורה, המרוכז לחלוטין. 15 שניות קצרות, הנשימה חייבת להיות מדויקת ובשעות הראשונות תום צריך לדאוג לעצמו להישאר מרוכז ולא לאבד את החוט בגלל מצב רוח אופורי והתחושה הטובה שהכל מתנהל כל כך חלק...< br>"תכנן את הצלילה שלך וצלול את התוכנית שלך" נמצא כאן, במים, קיומי. עומס העבודה של הגוף חייב להיות מאוזן לחלוטין. מהירות רבה מדי תגביר את ערכי הלקטאט בדם וההשלכות יהיו פחות ביצועים או אפילו התמוטטות.

במשך שבועות, הספורטאי יחד עם תמיכתו של רופא הצלילה המנוסה פרנק הרטיג מקליניקום אינסברוק והמאמן האישי שלו צ'וקס מסטודיו הכושר "הנקודה" באולם ותלמיד הספורט והמאמן האישי פליקס פיק הידידותי העמידו שוב ושוב את כל הפרמטרים למבחן וייצבו אותם. מדידות של רמות חמצן, עקומות לקטט, עקבות CO2, ספירומטריית ריאות, ניטור טמפרטורת גוף עקב סיכון להיפותרמיה למרות טמפרטורת מים של 30 מעלות בריכה בוצעו במהלך 24 השעות - דבר לא נותר ליד המקרה. המאמן צ'וקס דאג לאימוני התזונה וההכנה הנכונים, שהתמקדו בעיקר בייצוב הרצועות והשרירים הפנימיים. אימוני סיבולת ואימוני כוח היו טאבו, כי בניית מסת שריר חדשה תגרום לשינויים קטלניים במאזן החמצן... "לכן התוכנית הייתה כל כך חשובה, כי אם תעשה יותר מדי מהתחושה הטובה, התוכנית השאפתנית לא תעבוד ," ידע טום ולכן פעל לפי המפרט וההנחיות של צוות האימון שלו בדיוק.

חייך, שתה והופיע ...

בזמן השיא , היו כמעט 20 אנשים שתמכו בטום וטיפלו בו. תוכננו שמונה בלוקי צלילה של שעתיים עד שעתיים וחצי כל אחד. בהפסקות הקצרות, ד"ר הרטיג היה עוקב אחר ערכי הדם, טמפרטורת הגוף, תפקודי הריאות והמוח. דלקת שטרם נרפאה בזרועו השמאלית גרמה לבעיות לאחר שבע שעות והפריעה לתנועותיו. לאלה הצטרפו בהמשך בעיות קלות בעגל והרופא התלונן על ערכי הכליות. פרנק הרטיג תמיד הזהיר שתום שותה לא מספיק והמנטרה שלו לטום וניסיון השיא הייתה: "חייך, שתה והופיע". טום חייך בביטחון, ואז שתה את הכמויות הנדרשות, האכיל את גופו בג'ל הפחמימות הנחוץ אך הלא אהוב, והמשיך הלאה. המנטרה של הרופאים תמכה בו נפשית...

אי הנוחות בזרועו ובשוקו פחתה ולכן הוא "שרד" את הרפיון הקטן עד השינה בין 3 ל-6 בבוקר. אף אחד לא עובר עומס עבודה כזה בלי שלבי התחדשות מתאימים. הגוף מועבר לאורך גבולות שבריריים במבנה. בעיות שרירים, התייבשות או מחסור בפחמימות עלולים להוביל במהירות לסוף החלום. טום גם היה מוכן לכך שמספר מכות הרגליים ושלוש הזרועות בכל מסלול עשוי בסופו של דבר לגדול. משלוש או ארבע החבטות היחידות שהיו לו בהתחלה בכל מסלול, הוא הגיע לחמש עד שש לפני ההפסקה, מה שהביא לעומס גבוה יותר ושינה את מחזורי החמצן. "ההפסקה ב-3 לפנות בוקר הייתה בדיוק כמו שצריך", נזכר טום ולקח רק רגע קצר עד ששקע בשינה עמוקה בחדר השינה המוכן (באזור הסאונה של האמבטיה).

br>כאשר אשתו העירה אותו ב-5:30 בבוקר שעתיים וחצי לאחר מכן, לקח לו כמה שניות לחזור למסלול - עוד 10 שעות לסיום...

בדרך לשיא

כבר בשלושת בלוקי הצלילה הראשונים תום השלים 30 הקפות יותר מהמתוכנן. הצרות הקטנות התאדו במהלך הפסקת השינה הקצרה וכשטום התחיל שוב בבוקר מוקדם בשעה 6, הכל הלך חלק מאוד. מסלול אחר מסלול, טום צלל דרך בריכה וכל יומן שעתי הראה שתום נמצא במסלול שיא. הנתונים של שני השעונים שלו על פרקי ידיו הראו לו שהוא כבר רחוק קדימה.

בממוצע, הספורטאי צלל 65 נתיבים בשעה וכבר שעה וחצי לפני המועד האחרון של 24 שעות, טום אוברהובר הגיע ליעד של 24 קילומטרים ובכך לשיא העולם החדש. "בסופו של דבר הכל הלך מושלם. אמנם כבר לא הרגשתי את כף הרגל והיד העליונה, אבל ידעתי שזה יצליח. כשנסתיימו 24 הקילומטרים זה היה כמו עומס. ידעתי שאפילו אוכל להתגבר על 26 ק"מ וההקפות האחרונות היו אדרנלין טהור", אומר תום - עדיין נרגש מהניצחון אחרי 24 השעות המתישות.

כשיצא בריכה בארבע אחר הצהריים עם רגליים רועדות, הוא עבר 26.35 ק"מ. (=1054 נתיבים). קצת מופתע מפיצוץ ההופעה הזה, הוא נהנה מהצהלות, מחיאות הכפיים, הברכות הרבות ומהתגובה החיובית של המבקרים והחברים הרבים. "להצלחה כזו יש הרבה אבות", אומר תום, כי ללא קבוצת הגיבוי שלו, המאמנים והאי.ק.ב באינסברוק, שממנו ניתנה בריכה לשיא המרהיב הזה בחינם, השיא הזה לא היה מתאפשר.< br>
שאלה אחת נותרה בסוף, עם זאת: למה אתה עושה את זה? "רציתי לעשות משהו מיוחד, משהו מטורף", אומר טום אוברהובר. פַּעַם...? אז זהו עכשיו...? שיאן העולם החדש וצייד השיאים של גינס מהסס לשתי שניות, מחייך, לוגם מבקבוק המים שלו ואומר: "עדיין לא... יש יותר מזה...!"

< div> פרוטוקול השיא העולמי (בגרמנית)