© To reconstruct sea level changes in the Central Pacific Ocean, researchers have measured and sampled miniature-atolls in French Polynesia. The fossil coral was dated at GEOMAR in Kiel (c) Anton Eisenhauer / GEOMAR
© Miniature Atoll (c) R. van Woesik, Y. Golbuu and G. Roff / Wikimedia
Researchers are reconstructing the history of the sea level
February 21, 2018
שוניות אלמוגים מאובנים כמפתח ל-6000 שנות התפתחותגובה פני הים עולה לפי התחזיות הנוכחיות בין 80 ל-180 סנטימטרים עד סוף המאה. להערכת השפעה מפורטת, חשוב לדעת כיצד התנהגו מפלס הים בהיסטוריה הגיאולוגית האחרונה. במחקר חדש, צוות מחקר בינלאומי פרסם כעת לראשונה שחזור מפלס הים המדויק של סנטימטר במרכז האוקיינוס השקט במהלך 6,000 השנים האחרונות.
עליית מפלס הים כיום בעולם היא תוצאה ישירה של שינוי אקלים. לפי החישובים הנוכחיים, הפשרת קרחונים והתחממות מי האוקיינוס מבטיחים שעד סוף המאה הזו מפלס האוקיינוס יהיה גבוה ב-80 עד 180 סנטימטרים. אבל הנתונים הללו משקפים רק התפתחויות אזוריות. אם אתה רוצה לדעת איך נפח מי הים משתנה בדיוק, אתה צריך מידע מפורט יותר על דינמיקה של פני הים לאורך פרקי זמן ארוכים. מבט אל העבר יכול לעזור. מכיוון שבאלפים הקודמים, פני הים לעתים רחוקות היה קבוע, השינוי הקבוע, לעומת זאת, היה הכלל.
בכתב העת הבינלאומי Nature Communications, קבוצת חוקרים מצרפת, שוויץ, קנדה ומרכז GEOMAR הלמהולץ for Ocean Research Kiel פרסמה כעת היסטוריה מדויקת של סנטימטר של פני הים במרכז האוקיינוס השקט במהלך 6,000 השנים האחרונות.
למחקרם, החוקרים חקרו מיקרו-אטולים על שנים עשר איים בדרום האוקיינוס השקט, שנוצרו על ידי אלמוגים אבנים מיוחדים מהסוג Porites בתקופה שבין 2012 עד 2015. לאטולים מיניאטוריים אלה קוטרים בין עשרה סנטימטרים לשמונה מטרים. "שוניות אלמוגים מאובנים שימשו זה מכבר כעדות מעל לפני המים מים מוקדמים יותר מכיוון שהן גדלות רק קרוב יחסית לפני המים. אבל הדיוק מוגבל מכיוון שטווח הצמיחה הוא בדרך כלל בין 0 ל-20 מטרים מתחת למים", מסביר פרופ' ד"ר. med. אנטון אייזנהאואר מ-GEOMAR, אחד השותפים למחקר.
האלמוגים של הסוג Porites, לעומת זאת, גדלים ישירות אל מעל לפני המים המים ולאחר מכן אופקית על הגבול בין מים לאוויר. "העובדה שהשתמשנו בו כמחוון פני הים בפעם הראשונה הכריעה את האמירה המדויקת לגבי גובה פני הים בעבר", מסביר אייזנהאואר. עם זאת, גם את המאובן, היום בחלקו מעל קו המים, היה צריך לתארך בדיוק. החוקרים הצליחו לקבוע את גיל הדגימות לכמה עשרות שנים או אפילו שנים. לשם כך הם משתמשים בשיטת האורניום-תוריום שנקראת, המבוססת על כך שפרופורציות של היסודות אורניום ותוריום בדגימות מושוות לפרופורציות בזמן היווצרות האלמוג.
ניתוח הנתונים מראה שגובה פני הים בפולינזיה הצרפתית בין 6000 ל-4000 שנים לפני היום עלה בהתמדה עד שהגיע לערך מרבי של כמטר אחד מעל מפלס הנוכחי. מאז, מפלס הים ירד שוב, הסיבה לקיומו של עולם האיים הטרופיים עם אטולי אלמוגים רבים באוקיינוס השקט וההודי. עלייה וירידה משקפות את ההמסה של כיפות הקרח ואת הדינמיקה של ערכת הקרח האנטארקטית. ניתן לחשב את הדינמיקה בפועל של נפח האוקיינוס מאז עליית פני הים האחרונה על ידי חישובים מתמטיים מורכבים מעקומת מפלס הים שהתקבלה.
הנתונים מראים שגם לאחר השיא האקלימי וקרינת השמש המקסימלית לפני 6000 שנה , פני הים עלה ב-1.5 עד 2.5 מטרים נוספים בקצב שבין 0.3 ל-0.5 מילימטרים בשנה. "התרומה הנוספת הזו מתשומות מי נמס מגיעה ככל הנראה מהמסת קרח צפוף מהאנטארקטיקה. התוצאות גם מראות שבמהלך 6,000 השנים האחרונות, מפלס הים נותר יציב בגבולות צרים למשך מקסימום של 300 שנה, אך חוץ מזה יש רמה גבוהה של דינמיקה", אמר פרופסור אייזנהאואר.
ידע זה יזין גם להערכות עתידיות לגבי רמת פני הים הצפויה. "הגידול הנוכחי מעשה ידי אדם, לעומת זאת, שונה בגורם אחד מהאירועים ההיסטוריים של כדור הארץ: הוא הרבה יותר מהיר", מדגיש פרופסור אייזנהאואר.
קישור למחקר:
https://www.nature.com/articles/s41467-017 -02695-7 .