הסרת חמצון מוגברת של האוקיינוסים

February 28, 2018 מחקר חדש חושף סכנות, אך גם פתרונות

האזורים של דלדול חמצן קיצוני גדלים הן באוקיינוס ​​הפתוח והן באזורי החוף. זו התוצאה של מחקר של צוות מדעי בינלאומי. במחקר המקיף ביותר עד כה בנושא זה, שהופיע בכתב העת Science, המחברים מראים גם את ההשלכות האפשריות של התפתחות זו וכן פתרונות אפשריים.

לפני כשנה פרסמו אוקיאנוגרפים של קיל מחקר שהראה שהאוקיינוס ​​איבד שני אחוזים מהחמצן העולמי שלו ב-50 השנים האחרונות. כעת צוות בינלאומי של מדענים בחן שוב את התפתחות החמצן העולמית באוקיינוסים.

"הנתונים שלנו מראים שבחצי המאה האחרונה, כמות המים באוקיינוס ​​הפתוח, שבו כל החמצן נמצא חסר, גדל יותר מפי ארבעה", אומר פרופ' ד"ר מד. אנדראס אושלייס ממרכז GEOMAR הלמהולץ לחקר האוקיינוסים קיל, אחד ממחברי המחקר החדש. במימי החוף, כולל שפכים וימים שוליים, אתרי החמצן דל גדלו יותר מפי עשרה מאז 1950. "אנו גם מצפים שרמות החמצן ימשיכו לרדת מחוץ לאזורים אלו ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם", מסביר אושליס.

br>"חמצן הוא בסיסי לחיים באוקיינוסים", אומרת דניס ברייטבורג, מחברת ראשית ואקולוג ימי במרכז לחקר הסביבה סמיתסוניאן בוושינגטון, ארה"ב. "הירידה בחמצן באוקיינוס ​​היא אפוא אחת ההשפעות החמורות ביותר של פעילות אנושית על סביבת כדור הארץ."

למחקרם, המחברים המשתתפים העריכו כרבע מיליון מערכי נתונים וכן נשאו חישובי מודל האקלים של GEOMAR עבור ריכוזי חמצן באוקיינוסים.

מדענים מציינים את ההתחממות הגלובלית כגורם לדלדול החמצן הגובר. מים מעל לפני המים חמים יותר מכילים פחות חמצן. זה גם הופך את הריבוד של האוקיינוס ​​ליציב יותר, מה שמפחית את הערבוב והמחזור ומקשה על אוורור פנים האוקיינוס. גורם נוסף הוא הפריית יתר של האוקיינוסים, במיוחד ליד החוף. זה מוביל לפריחת אצות, שצורכות חמצן רב לאחר מות האצות.

כמובן, לדלדול החמצן הגובר של האוקיינוס ​​יש השפעה גם על פרנסתם של אנשים, במיוחד במדינות מתפתחות. ייתכן שדייגים מלאכותיים קטנים יותר לא יוכלו לזוז אם מעט חמצן הורס את שטחי הדיג שלהם או מאלץ דגים לחפש בתי גידול אחר . גם שוניות אלמוגים, אטרקציה תיירותית חשובה במדינות רבות, עלולות למות ללא מספיק חמצן.

על מנת להגביל את ההתרחבות הנוספת של עוני בחמצן וכדי לצמצם את השלכותיו, החוקרים המעורבים מציעים שלושה אמצעים. "חשוב מאוד, כמובן, להילחם בסיבות, כלומר בעומס התזונתי ובשינויי האקלים", מדגיש אושליס. במקביל, הגנה על אזורים או מינים בסכנת הכחדה עשויה להפחית את הלחץ על מערכות אקולוגיות. על מנת להיות מסוגל לבצע את האמצעים הללו בהצלחה, יש צורך גם בניטור משופר של תכולת החמצן האוקיינוס, לפי צוות המחבר. "למרבה הצער, עדיין יש לנו מעט מדי תצפיות מהמערכות האקולוגיות באוקיינוס ​​הפתוח. תצטרך לשנות זאת להגנה יעילה", אומר Oschlies.