לכרייה במעמקי הים יש השלכות חמורות על המערכת האקולוגית הימית

February 15, 2018 צעדים קונקרטיים הנדרשים להגנה על הסביבה הימית

הגברת הגלובליזציה והשימוש המוגבר בחומרי היי-טק הגדילו את הביקוש למתכות נדירות. לפיכך, החיפוש אחר מרבצי עפרות מהים העמוק הופך חשוב יותר ויותר. כתוצאה מכך, הבקשות לרישיונות חיפוש שהוגשו לרשות קרקעית הים הבינלאומית (ISA) גדלו פי שלושה בחמש השנים האחרונות.

אילו סיכונים סביבתיים יהיו לכרייה של חומרי גלם מתכתיים מהים העמוק וכיצד יכולה הכרייה תהיה ידידותית לסביבה ככל האפשר? שאלות אלו נדונו על ידי חוקרים מאחת עשרה מדינות באירופה במסגרת הפרויקט "MiningImpact". הממצאים וההערכות שלהם פורסמו כעת במאמר בכתב העת הבינלאומי Science.

הים העמוק עדיין טומן בחובו הפתעות למדע. לפיכך, עד כה, קיימת תפיסה רווחת שמיטות הים העמוקות הגדולות במרכז האוקיינוס ​​השקט הן אחידות מאוד ומאוכלסות בדלילות. זוהי טעות, כפי שגילו חוקרים בפרויקט MiningImpact: המגוון האקולוגי של ערוגות הים העמוק הוא עצום, במיוחד באזורים עם גושי מנגן רבים השוכבים על קרקעית האוקיינוס.

גושי מנגן אינם מורכבים רק של מנגן, אבל בנוסף לברזל, יש מתכות נחשקות, כמו נחושת, קובלט או ניקל. ישנה מערכת אקולוגית מאוד מיוחדת ושברירית סביב גושי המנגן, והיא תיהרס בקנה מידה גדול אם האזור היה מוקש. הוא מורכב מאורגניזמים שונים מאוד על הפקעות התקועות אך גם מאורגניזמים ניידים. התחדשות המערכת האקולוגית תימשך עשורים רבים עד מאות שנים. על מנת להגן על מערכות אקולוגיות ימיות ועל המגוון הביולוגי שלהן, אמצעי זהירות הכרחיים, לדברי המדענים.

הם ממליצים על הקמת אזורים מוגנים הניתנים להשוואה לתנאים הסביבתיים ולקהילות המינים באזורי כרייה עתידיים. כמו כן, נדרשים שטחים מוגנים נוספים בתוך שטחי הרישוי. לדברי המחברים, טכנולוגיות לניטור כרייה בעומק הים כבר קיימות, אך יש צורך בהעברת ידע מקבילה בין התעשייה והמדע, כמו גם סטנדרטיזציה של הליכי החקר.

האמצעים מטופלים ב- במיוחד לרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA). היא מנהלת את משאבי קרקעית הים במים בינלאומיים מחוץ לאזורים הכלכליים הבלעדיים (200 מייל ימי) של מדינות בודדות. ההסכם גם מחייב את הרשות להבטיח הגנה יעילה על הסביבה הימית מההשלכות האפשריות של הכרייה הימית. תקנות סביבתיות קונקרטיות להגנה ושימור סביבת הים העמוק, לרבות המגוון הביולוגי והשלמות האקולוגית שלהן, טרם הוסכם על הרשות. עם זאת, מחברי המחקר אופטימיים שהממצאים שלהם יתווספו לעבודה הנוכחית של הסוכנות.