מדענים מדגישים איום על האוקיינוסים לפני ועידת שינויי האקלים הגדולה
November 3, 2015
כדי להגן על הישרדותם העתידית של כוכב הלכת והאוקיינוס שלנו, נחוצים יעדי אקלים שאפתניים והפחתה בפליטת גזי חממה, אמרו הביולוגים הימיים פרופ' ד"ר הנס אוטו פורטנר ופרופ' ד"ר אולף ריבסל, לקראת ועידת האקלים העולמית בפריז במפגש ארוחת הבוקר של האקלים הגרמני קונסורציום (DKK) ו קונסורציום המחקר הימי הגרמני (KDM)
Pörtner, ביולוג במכון אלפרד וגנר, מרכז הלמהולץ לחקר הקוטב והים והחברה החדשה שנבחרה יו"ר קבוצת העבודה של IPCC II, תיאר את הסיכונים החזויים עבור האוקיינוסים שנגרמו כתוצאה משינויי האקלים: התחממות כדור הארץ, עליית פני הים והחמצת האוקיינוסים. בנוסף לשוניות האלמוגים הטרופיות, אזורי הקרח הים באזור הארקטי נחשבים גם למערכות האקולוגיות הפגיעות יותר.
כיום, ספי השינוי הקריטיים עבור אורגניזמים ומערכות אקולוגיות והסיכונים הנובעים מכך מנותחים ומיוצגים בטמפרטורה. לפי Pörtner, ההתחממות הנגרמת על ידי האדם של הטמפרטורות הגלובאליות חייבת להיות מוגבלת ל-1.5 מעלות צלזיוס, ולא ל-2 מעלות צלזיוס.
הוא הוסיף שבמקרה של שוניות אלמוגים, ניתן לשמר חמישים אחוז מהן אם עליית הטמפרטורה מוגבלת ל-1.2 מעלות צלזיוס – עם זאת, נתון זה לא לוקח בחשבון את ההשפעות של החמצת האוקיינוסים.
החמצת האוקיינוסים: האוקיינוסים השתנו על ידי גזי חממה
אחד מסיכוני האקלים הגדולים ביותר עבור האוקיינוסים הוא החמצה: 24 מיליון טון של פחמן דו חמצני נספגים באוקיינוס מדי יום. זה מגיע לכשליש מהפחמן הדו-חמצני הקדם-תעשייתי המשתחרר, ובכך ממתן את ההשפעות של שינויי האקלים. כיום, ספיגת הפחמן הדו-חמצני באוקיינוס גבוהה בממוצע ב-28 אחוזים מאשר בתקופה הקדם-תעשייתית. אם הפליטות לא ייבדקו, החומציות של האוקיינוס תכפיל את עצמו יותר מהכפלה עד סוף המאה הזו. ככל שהאוקיינוסים נהיים חומציים יותר, כך הם יכולים לספוג פחות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה.
"קצב החמצת האוקיינוס החזוי הוא חסר תקדים בהיסטוריה של כדור הארץ", טען ריבסל, פרופסור לאוקיאנוגרפיה ביולוגית במרכז GEOMAR הלמהולץ לחקר האוקיינוסים קיל.
"מעל הכל, אורגניזמים מסתיידים הם מהמפסידים של החמצת האוקיינוס , בנוסף לאלמוגים, מולים, חלזונות, קיפודי ים, כוכבי ים ופלנקטונים רבים שמסתיידים."
ניסוי שדה GEOMAR בנורבגיה: מנצחים ומפסידים של החמצה
Riebesell הציג לראשונה את תוצאות ניסוי שדה שנערך באביב 2015 ב- Raunefjord הנורבגי, דרומית לברגן. הוא הדגיש את ההשפעות של החמצת האוקיינוסים בתוך מספר מזוקוסמוסים (מערכות ניסוי סגורות שהוקמו כדי לדמות תהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים) בפיורד במהלך מספר חודשים. התגלה שמינים מסוימים
כמו חלזונות הכנפיים והאצות הגירניות לא יוכלו לשרוד את השפעות החמצת האוקיינוסים, בניגוד לפיקופלנקטון, מיקרואורגניזמים בתחתית שרשרת המזון.
מכאן, Riebesell הגיע למסקנה שלשינויים קטנים במערכת האקולוגית עשויות להיות השלכות עצומות ולחולל מהפכה לא רק ברשת המזון באוקיינוס, אלא גם להשפיע על חקלאות ימית ודיג.
שינויי אקלים ו החמצת האוקיינוס
בעיית החמצת האוקיינוסים היא תוצאה של פליטת פחמן דו חמצני על ידי פעילות אנושית. האינטראקציה של גורמים סביבתיים על האורגניזמים הימיים, כמו גם שינויים מעשה ידי אדם (כמו אאוטרופיקציה וזיהום) מובילה לשינויים מורכבים במערכת האקולוגית, להגירה של מינים ולירידה כוללת במגוון הביולוגי. אפילו עכשיו, אנחנו רק מתחילים להבין את ההשלכות של שינויים כאלה בסביבה שלנו.
מקור: http://www.geomar.de